פסק-דין בתיק ת"א 18898-09-09

כללי

1.      האם נכרת בין הצדדים הסכם מחייב, הנוגע למכרז להקמת וניהול קפיטריה בבית החולים כרמל - זו השאלה העומדת במרכז התיק שבפני.

התובעת - קבוצת פיוז'ן השקעות בע"מ, הינה חברה העוסקת בתחום המזון והסעדה והינה בעלת המותג ורשת בתי הקפה "מנדרין". מנהל התובעת הינו מר אסף כץ.

הנתבעת מס' 1, הינה חברת פלפלת שירותי הסעדה בע"מ; הנתבעת מס' 2 הינה חברת פלפלת קניונים בע"מ, שתי הנתבעות הינן בבעלות שלושה שותפים: מר צחי ברגר, מר עופר שטרית ומר רונן כהן ( להלן: מנהלי הנתבעות). הנתבעות עוסקות אף הן בתחום ההסעדה והמזון. מטעמי נוחות ומכיוון שאין מחלוקת כי לצורך תיק זה אין הבדל מהותי בין נתבעת אחת לשניה (פרט לסוגיה קונקרטית שתובהר בהמשך), אכנה להלן את שתי הנתבעות - כנתבעת.

2.      לקראת סוף שנת 2008 פנתה שירותי בריאות כללית - מרכז רפואי כרמל ( להלן: בית החולים כרמל) לציבור הרחב בכדי לקבל הצעות, וזאת בנוגע להפעלת קפיטריה בבית החולים כרמל ( להלן: המכרז).

במכרז פורטו התנאים המקדמיים להשתתפות. כך, לדוגמה, צוין כי על המעוניין לרכוש את מסמכי המכרז עד לתאריך 30/12/2008; כי נדרש ניסיון בהפעלת עסקי מזון היקף של 2,000,000 ש"ח; נדרשת ערבות אוטונומית ע"ס 100,000 ש"ח; ועוד. כמו כן, צוין כי בתאריך 12/1/2009, יתקיים כנס מציעים בבית החולים ( להלן: סיור קבלנים).

טענות התובע, בקצרה

3.      נטען על ידי התובעת, כי מר כץ פנה בשם התובעת למנהלי הנתבעת והציע להם לשתף פעולה בהגשת הצעה למכרז, וזאת משום שלכל אחד מהצדדים היו יתרונות יחסיים שונים.

עוד נטען, כי הצדדים דנו באפשרות שיתוף פעולה בנוגע למכרז וכן עלתה גם האפשרות לשתף פעולה בהגשת שתי הצעות נוספות: להפעלת מזנון ועגלת קפה ב"קמפוס הנמל" וכן בהפעלת בית קפה בקמפוס הראשי באוניברסיטת חיפה, הידוע כ"קפה דשא".

בהקשר למכרז שבפנינו נטען, וסוגיה זו עמדת בלב יריעת המחלוקת, כי הצדדים הסכימו - בעל פה - כי תוגש לבית החולים כרמל הצעה משותפת, הגם כי מבחינה פורמאלית המציעה תהיה הנתבעת בלבד.  עוד נטען, כי במסגרת ההסכמות בעל פה, סוכם שאם ההצעה המשותפת תזכה, הרי החלקים בעסק יהיו 75% לנתבעת ו 25% לתובעת.

התובעת טענה, כי הסכמה זהה היתה גם בנוגע למכרז הנוגע לקמפוס הנמל. יודגש, כי ההצעה שהוגשה לגבי קמפוס הנמל לא זכתה, וסוגיה זו הובאה רק משום חשיבותה הראייתית לנושא דיוננו, והוא - המכרז הנוגע לבית חולים כרמל בו זכתה הנתבעת.

התובעת המשיכה וטענה, כי בעקבות ההסכמות לעיל, החלו הצדדים לפעול לקידום הצעתם  המשותפת: מר כץ השתתף יחד עם מנהלי הנתבעת בסיור הקבלנים, נערכו ישיבות עבודה משותפות, נערכו פגישות עם אדריכלים, גובשו תפריטים והוגשה הצעה משותפת. ההצעה היתה מבחינה פורמאלית מטעמה של הנתבעת, אך ככל שהדברים נוגעים ליחסים שבין הצדדים הרי מדובר היה בהצעה משותפת.

כמו כן, הוגשה הצעה משותפת להפעלת הדוכן בקמפוס הנמל. מדובר בהצעה שהיתה מבחינה פורמאלית מטעמה של התובעת בלבד, אך מבחינה מהותית - אליבא לתובעת - מדובר היה בהצעה משותפת של שני הצדדים, ממש כפי שהיה לגבי קפיטריית בית החולים.

בתאריך 5/2/2009, הודע לצדדים כי הצעתם לקמפוס הנמל לא התקבלה;

בתאריך 18/3/2009, הודיע בית החולים כרמל על זכיית הנתבעת במכרז, מכרז שהוגש - כאמור לעיל ואליבא לתובעת, מטעם שני הצדדים.

למרות ציפייתו של מר כץ, כי מנהלי הנתבעת ימשיכו לשתף עמו פעולה, הרי שמנהלי הנתבעת הודיעו לו כי הם אינם מעוניינים בנתבעת כשותפה, למרות ההסכם המחייב בע"פ שנכרת בין הצדדים.

משכך, נתבע סכום של 400,000 ש"ח שעל פי הנטען הינו רק חלק מרווחים שהיתה התובעת אמורה  לקבל במשך 4 שנות תקופת ההפעלה הצפויה של הקפיטריה.

טענות הנתבעת, בקצרה

4.      הנתבעת הכחישה מכל וכל כי נכרת בין הצדדים הסכם מחייב. הנתבעת אישרה כי בין הצדדים היו מגעים שונים ביחס למכרז הנדון וביחס למכרזים צפויים אחרים. יחד עם זאת, כאמור לעיל, לא נכרת הסכם מחייב.